Claude Code Projects: המתאם, השרשורים ומגבלות הבטא

Anthropic עיצבה מחדש לאחרונה את Projects ב-Claude Code. כעת מדובר בשיחה מתאמת אחת, שמפעילה הפעלות ענן מקבילות — שרשורים — למשימות ומקבלת מהם דיווחים. כדאי ליצור פרויקט כשלעבודה שלכם יש יעד שיימשך מעבר להפעלה אחת וייצור משימות חדשות — למשל, פיתוח מאגר GitHub לאורך כמה שבועות. הצורך בעבודה מקבילה לבדו אינו מספיק. אם צריך לתקן במהירות קובץ אחד כאן ועכשיו, הפעלה רגילה מספיקה.

את העבודה מוביל מתאם — שיחה מתמשכת שבה Claude מחליט אילו חלקים מההודעה שלכם להפוך למשימה עבור שרשור. השרשורים כותבים את הקוד: כל אחד מהם הוא הפעלת Claude Code נפרדת בענן, בענף מאגר משלה. כמה שרשורים יכולים לפעול במקביל, וכל אחד מהם מקבל הקשר וענף משלו. המתאם רואה את הדיווח של שרשור לאחר השלמתו, אך לא כל שלב שהוא מבצע. הוא מדווח לכם על בקשות מיזוג (בקשות למזג שינויים), ולפי הוראתכם מבקש משרשור לתקן אותן או למזג אותן. להלן סקירה המבוססת על התיעוד הרשמי של Anthropic: מה להגדיר, איך מאורגנת העבודה ואילו מגבלות יש לבטא.

הבטא נעשית זמינה בהדרגה, תחילה לחשבונות Pro ו-Max שכבר השתמשו בהפעלות Claude Code בענן ושלא יצרו פרויקט בצ'אט רגיל או ב-Cowork. אם עדיין אינכם רואים את מקטע Projects, תוכלו להצטרף לרשימת ההמתנה.

מהו Claude Code Projects, במילים פשוטות#

פרויקט הוא שיחה מתמשכת אחת עם מתאם, שאליה מצורפים מאגרים, זיכרון והוראות. אתם כותבים למתאם, והוא מחליט אם להשיב מיד או להפעיל שרשור. אין צורך לפתוח ידנית הפעלה חדשה לכל משימה.

שרשור הוא הפעלת Claude Code מלאה בענן: יש לו הקשר וענף מאגר משלו, והוא פותח בקשת מיזוג כשצריך. המתאם יכול להשאיר כמה שרשורים פתוחים במקביל — למשל, אחד מתקן באג, אחר כותב בדיקות ושלישי מעדכן את התיעוד — ובינתיים להשיב לשאלותיכם בשיחה הראשית.

לשם השוואה, דמיינו כמה כרטיסיות ובהן הפעלות Claude Code מקומיות, שכל אחת מהן נמצאת בעותק עבודה משלה של מאגר. עותק כזה נקרא worktree — תיקייה נפרדת לענף אחד, כדי שההפעלות המקומיות לא יפריעו זו לזו. אתם עוברים בין ההפעלות ומחליטים בעצמכם איזו משימה להקצות לכל אחת. שרשורי ענן אינם זקוקים ל-worktree: כל שרשור משכפל את המאגרים לסביבת ענן מבודדת משלו. Projects מטפל בתיאום, ומחליט מתי ליצור שרשור חדש ומתי אין בכך צורך.

לפרויקט יש זיכרון והוראות משותפים שכל שרשור חדש מקבל. סעיף ההגדרה מסביר מה לשמור בהם ואיך הם מועברים לשרשורים.

במה זה שונה מהפעלה רגילה ומצוות סוכנים#

אם אתם כבר מפעילים סוכני משנה מקוננים בתוך הפעלת Claude Code אחת, כדאי להבחין ביניהם לבין צוותי סוכנים ושרשורי פרויקט. צוות סוכנים הוא דרך נוספת להאציל עבודה: הפעלה אחת מפעילה הפעלות של חברי צוות למשימה מסוימת. אפשר להפעיל אותו גם במחשב שלכם וגם בתוך הפעלת ענן.

• צוות סוכנים — הפעלות של חברי צוות למשימה מסוימת, שאפשר להפעיל מקומית או בענן. אלה אינם שרשורי פרויקט נפרדים.
• פרויקט והשרשורים שלו — העבודה מתבצעת בענן. כל שרשור הוא הפעלה נפרדת בענף משלו, והוא ממשיך לפעול גם אחרי שסוגרים את המחשב הנייד. הפעלה מקומית אינה יכולה להיות חלק מפרויקט.
• תצוגת סוכנים — מסך לצפייה בכמה הפעלות מקומיות במחשב שלכם. אין בה מתאם: אתם מחליטים איזו משימה להקצות לכל אחת.

התיעוד הרשמי של Anthropic מדגיש נקודה נפרדת: עבודה מקבילה לבדה אינה סיבה ליצור פרויקט. בפרויקט, Claude מפעיל הפעלות ומקבל את הדיווחים שלהן בעצמו, וכל ההפעלות מתחילות עם מאגרים, הוראות וזיכרון משותפים. העבודה נשארת בענן לאורך כל המשימה.

גישה דומה — מתאם שמחלק משימות בין סוכנים — מיושמת בכלי אחר, שעליו תוכלו לקרוא במאמר על Cursor Projects. המנגנון שונה, אך גם שם המתאם מחליט למי להקצות מה.

מה להגדיר לפני הפרויקט הראשון#

לפני יצירת פרויקט, בדקו שלושה דברים.

1. חשבון GitHub ו-Claude GitHub App. אם כבר חיברתם את GitHub דרך /web-setup, האסימון הזה נותן להפעלות הענן הרגילות שלכם גישה למאגר. הוא לא מספיק לשרשורי פרויקט: צריך חשבון GitHub מחובר עם הרשאת דחיפה למאגר, ולהתקין עבורו את Claude GitHub App. בלי אלה, שרשור לא יוכל לשכפל את המאגר או לפתוח בקשת מיזוג.

2. הוראות הפרויקט. הוראות הפרויקט הן טקסט באורך של עד 16 000 תווים, שנשלח לכל שרשור חדש וגם למתאם עצמו. שמרו כאן מידע שאחרת הייתם צריכים להסביר מחדש בכל הפעלה: מבנה המאגר, מוסכמות הקוד והבדיקות שיש לבצע לפני בקשת מיזוג.

3. מודל ורמת מאמץ. כברירת מחדל, פרויקט חדש מפעיל כל שרשור במודל Opus ברמת מאמץ גבוהה, ואת המתאם ברמת מאמץ נמוכה. לפי התיעוד, הגדרה זו "משתמשת בהקצבת התוכנית שלכם בקצב המהיר ביותר" (תרגום; במקור: draws on your plan fastest). אם המשימות שלכם פשוטות, תוכלו לבחור מודל זול יותר או להפחית את המאמץ ב-Project settings > General. ההגדרות של השרשור ושל המתאם משתנות בנפרד; התיעוד מתאר אפשרויות חסכוניות יותר.

זיכרון הפרויקט נשמר כקובצי טקסט רגילים, וקובץ האינדקס נקרא MEMORY.md. כל שרשור חדש קורא אותו בעת ההפעלה וניגש לקבצים האחרים לפי הצורך. ממצאים ששרשור אחד שומר בזיכרון נעשים זמינים לשרשור הבא בלי צורך לספר אותם מחדש.

מה לעשות אם השרשורים משנים את אותו קוד#

כל שרשור עובד בענף משלו ופותח בקשת מיזוג בעצמו אם העבודה דורשת זאת. אבל המתאם אינו מבטיח שמשימות לעולם לא יחפפו: אם כמה שרשורים מגיעים לאותו אזור בקוד, תוכלו לבקש מהשרשור המתאים לפתור את ההתנגשות דרך הממשק. כפתור Resolve conflicts לצד בקשת המיזוג שולח לשרשור הוראה כהודעה מכם.

התיעוד הרשמי מציע לציין בהוראות הפרויקט העדפות למספר השרשורים: למשל, לבקש מהמתאם להפעיל לכל היותר שני שרשורים במקביל או לעשות שימוש חוזר בשרשור קיים למשימות חדשות באותו אזור. זו העדפה שהמתאם מנסה לפעול לפיה, ולא מגבלה קשיחה. היא לבדה אינה מבטיחה שהשרשורים לא יתנגשו באותו קובץ — יש לפתור התנגשויות קיימות בנפרד. למשימות קשורות באותו אזור, אפשר להשתמש מחדש בשרשור פעיל או לא פעיל. אם הוא לא היה פעיל יותר משעה, הוא קורא מחדש את כל ההיסטוריה כשמתקבלת הודעה חדשה, והדבר משפיע על ניצול ההקצבה במסגרת המינוי.

ככל שהמשימות מופרדות בצורה ברורה יותר בין קבצים או מודולים, כך קל יותר לעבוד במקביל. מאמר נפרד עוסק בחלוקת משימה גדולה לחלקים עצמאיים: איך להאציל משימות קוד לאלפי סוכנים. ההיקף שם שונה, אך עקרון חלוקת העבודה זהה.

כל עוד מטמון השיחה פעיל (בתוכניות Pro ו-Max, במשך שעה, אם מגבלות התוכנית שלכם מאפשרות זאת), שרשור משתמש בפחות אסימונים מהקצבת המינוי כדי לעבד מחדש את ההיסטוריה שלו. לאחר שהמטמון פג, השרשור קורא מחדש את כל ההיסטוריה כשמתקבלת הודעה חדשה, לפני תחילת העבודה. למשימה עצמאית חדשה, ייתכן שיהיה חסכוני יותר לבקש מהמתאם ליצור שרשור חדש: כך אפשר להשתמש בפחות אסימונים מאותה הקצבת מינוי מאשר בהמשך עבודה בהפעלה ישנה עם היסטוריה ארוכה לאחר שפג תוקף המטמון שלה.

מגבלות הבטא שכדאי להכיר מראש#

לפני יצירת פרויקט למשימה חשובה, בדקו את מגבלות הבטא:

• זמינה רק ב-Pro וב-Max. Team ו-Enterprise עדיין אינם נתמכים.
• מגבלה של 200 שרשורים חדשים ביום לכל חשבון, בכל הפרויקטים יחד.
• הפרויקט שייך למשתמש אחד. אי אפשר לתת לאדם אחר גישה משותפת אליו או לשרשור מסוים, ובבטא אין הגדרות ארגוניות לצוותים.
• גישה דרך claude.ai/code, אפליקציית המחשב ואפליקציית הנייד בלבד. Projects לא פועל ב-CLI של הטרמינל, דרך Amazon Bedrock, Google Cloud Agent Platform או Microsoft Foundry.
• פרויקט אינו יכול לראות קבצים וכלים מקומיים. השרשורים עובדים עם מאגרי GitHub, קבצים שהועלו ותיקיות Google Drive, אך לא עם דברים שנמצאים רק במחשב שלכם.

אם אתם זקוקים לגישה דרך הטרמינל או לכלים שזמינים רק במחשב שלכם, השתמשו בהפעלה מקומית או בתצוגת סוכנים כדי לנהל כמה הפעלות כאלה. אם כמה אנשים צריכים לעבוד יחד באותו סביבת עבודה, ל-Anthropic יש מוצר נפרד לצוותים בתוכניות Team ו-Enterprise: Claude Tag. הוא נמצא בערוץ Slack; כל חבר יכול לתת ל-Claude משימה, וכל מי שבערוץ יכול לראות את העבודה ולכוון אותה. פרויקט עובד אחרת: הוא שייך רק לכם. אם אתם זקוקים רק לקבצים מקומיים מסוימים, תוכלו להעלות אותם לפרויקט, ואז כל שרשור יוכל לגשת אליהם. הדבר אינו מספק גישה לכלים מקומיים.

מה הלאה#

לפני שתעבירו את תהליך העבודה שלכם ל-Projects, נסו ליצור פרויקט בדיקה אחד במאגר שאינו קריטי: חברו את GitHub App, כתבו הוראות קצרות, תנו למתאם משימה עצמאית אחת וראו איך הוא מתמודד איתה. ההרצה הראשונה תראה אם הבנתם את ממשק המתאם והשרשורים. היא אינה בודקת עבודה מקבילה, התנגשויות או ניצול הקצבה בין כמה משימות — את אלה צריך לבדוק בנפרד.