OpenCode: התקנה, מודלים והפעלה ראשונה
Markdownהתקנה ב-macOS, Linux ו-Windows, OpenCode 1.x ו-2.0, חיבור ספקים ו-Ollama, הגדרות, עלויות ופתרון בעיות.
קריאת המאמר המלא
OpenCode הוא סוכן קוד פתוח לבינה מלאכותית עבור הטרמינל: הכלי עצמו חינמי (רישיון MIT), ואפשר לחבר אליו כל מודל — מ-Claude ו-GPT ועד למודל מקומי דרך Ollama. מאגר הפרויקט כבר עבר את רף מאתיים אלף הכוכבים ב-GitHub. הביטוי „Claude Code בחינם עם כל מודל” נשמע מפתה, אבל דורש הבהרה: הכלי חינמי; תנאי השימוש תלויים במודל שבוחרים.
להלן כל המידע על פי התיעוד הרשמי: מהו הכלי, איך מתקינים אותו ב-macOS, ב-Linux או ב-Windows, איך מחברים מודל ומה לעשות בהפעלה הראשונה. יש גם סעיף נפרד על העלויות, כי „חינם” כאן מתייחס רק לכלי: מודלים עולים כסף, וזה מה שגורם לרוב הבלבול.
מידע מעשי על עבודה עם Ailoot נמצא בתיעוד.
מה זה OpenCode במילים פשוטות?
הנקודות המרכזיות
OpenCode הוא סוכן קוד פתוח לבינה מלאכותית (רישיון MIT) מבית צוות Anomaly. הוא פועל בטרמינל, וזמין גם כאפליקציית שולחן עבודה, כתוסף לעורך וכגרסת אינטרנט. אומרים לו מה צריך לעשות בפרויקט, והוא קורא קבצים, עורך קוד ומריץ פקודות בעצמו. הכלי עצמו חינמי; אתם מחברים מודל משלכם, בענן או מקומי.
בקיצור, OpenCode עושה את אותו הדבר כמו Claude Code: מקבל משימה בשפה רגילה ומבצע אותה בפרויקט שלכם. הם נבדלים בשני דברים. הקוד פתוח לחלוטין, כך שאפשר לקרוא ולבדוק אותו. והכלי אינו קשור לספק מודלים יחיד: הוא עובד עם יותר מ-75 ספקים, מ-Anthropic ו-OpenAI ועד מודל מקומי שרץ על החומרה שלכם.
הפרויקט מפותח בידי צוות Anomaly. המאגר נוצר ב-30 באפריל 2025, ונכון ל-4 באוקטובר 2026 יש לו יותר מ-211 אלף כוכבים ו-28 אלף forks (אומת באמצעות בקשת GitHub API). שפת התכנות היא TypeScript. התיעוד מתעדכן ברציפות, ולכן ההוראות שלהלן מבוססות על הגרסה הנוכחית.
אל תבלבלו בין השמות: חבילת npm של הקו הנוכחי נקראת opencode-ai, שם המאגר הוא anomalyco/opencode, ופקודת הטרמינל היא פשוט opencode. במאמרים ישנים יותר עשויה להופיע הכתובת sst/opencode: שם הארגון השתנה, והקישור הישן מפנה כעת לחדש.
עודכן ב-4 באוקטובר 2026: הצוות השיק את OpenCode 2.0, הדור הגדול הבא של הכלי. הוראות ההתקנה וחיבור המודל שלהלן עדיין מיועדות לקו 1.x הנוכחי (שמתקינים באמצעות הפקודה curl -fsSL https://opencode.ai/install | bash; הגרסה הנוכחית נכון ל-30 בספטמבר 2026 היא 1.18.34): הוא עדיין נתמך באופן פעיל, וזו הגרסה שהתיעוד הרשמי ב-opencode.ai/docs מתקין. השינויים המדויקים בגרסה השנייה ומתי כדאי לעבור אליה מפורטים בסעיף נפרד בהמשך.
במה OpenCode שונה מ-Claude Code ומ-Codex?
הנקודות המרכזיות
Claude Code עובד רק עם מודלים של Anthropic. Codex הוא סוכן של OpenAI הקשור למערכת ChatGPT. OpenCode הוא כלי פתוח שאינו ננעל לספק מסוים: הוא חינמי, ואפשר לבחור מודל מתוך יותר מ-75 ספקים, כולל מנויי ChatGPT Plus ו-GitHub Copilot, וגם מודלים מקומיים.
| מאפיין | OpenCode | Claude Code | Codex |
|---|---|---|---|
| קוד | פתוח, MIT | סגור | פתוח |
| מודלים | יותר מ-75 ספקים ומודלים מקומיים | Claude בלבד | מודלים של OpenAI |
| מחיר הכלי | חינם | מנוי או אסימונים | מנוי ChatGPT או אסימונים |
| גישה דרך מנוי | ChatGPT Plus, GitHub Copilot, GitLab Duo | Claude Pro/Max (מנוי אישי) | ChatGPT (מנוי אישי) |
| היכן הוא פועל | טרמינל, שולחן עבודה, עורך, דפדפן | טרמינל ועורך | טרמינל, אינטרנט, עורך |
| הגדרות הפרויקט | AGENTS.md | CLAUDE.md | AGENTS.md |
אם כבר יש לכם מנוי Claude, הגיוני להמשיך להשתמש ב-Claude Code ככלי העיקרי — יש לנו מדריך התקנה מפורט בנושא. OpenCode מתאים בשלושה מקרים: אם רוצים לעבוד דרך מנוי ChatGPT Plus או GitHub Copilot, להריץ מודל מקומי בלי חיובי API, או להשתמש בממשק יחיד לכמה מודלים. יש לנו גם סקירה ומדריך התקנה ל-Codex.
אם אתם עדיין בוחרים כלי, התחילו בסקירה הזאת: במה אנשים מתכנתים ב-2026. ואם OpenCode כבר מותקן אצלכם ואתם צריכים לחבר אותו לסוכנים אחרים ב-Devin Desktop דרך ACP, עיינו במדריך שלנו להגדרה הזאת.
מה השתנה ב-OpenCode 2.0?
הנקודות המרכזיות
נכון ל-4 באוקטובר 2026, OpenCode 2.0 זמין ב-opencode.ai, עם מתקין משלו וחבילת npm חדשה בשם @opencode/cli. הגרסה הראשונה — זו שמותקנת לפי המאמר הזה — לא נעלמה: היא ענף V1 נפרד בתיעוד, נתמכת באופן פעיל ונשארת ברירת המחדל. בגרסה 2 יש שלושה תחומים שבהם המפתחים החליטו במכוון שלא לשמור על תאימות לגרסה הראשונה: API התוספים, פרוטוקול השרת וקובץ הגדרות הטרמינל.
את הגרסה השנייה מתקינים באמצעות הפקודה curl -fsSL https://opencode.ai/v2/install | bash. לפי מדריך המעבר הרשמי (opencode.ai/v2/docs/migrate-v1), שתי הגרסאות משתמשות באותה פקודת opencode, וכברירת מחדל הן אינן מותקנות זו לצד זו: מתקין v2 מחליף את קובץ ההפעלה של v1, ולפני התקנת v2 דרך מנהל חבילות, התיעוד מבקש במפורש להסיר תחילה את גרסה v1. עם זאת, ההגדרות נקראות מאותם קבצים — ~/.config/opencode/ ו-<project>/.opencode/ — כך שהגדרות, סוכנים ושרתי MCP עוברים בלי שכתוב. שלושה דברים כן דורשים כתיבה מחדש: תוספים (יש להם API חדש), אינטגרציות עם API השרת (הפרוטוקול השתנה) והגדרות הטרמינל (כעת קובץ cli.json משותף אחד במקום כמה קובצי tui.json).
שתי התכונות החדשות הבולטות ביותר בגרסה 2 הן אלה. ראשית, הושק Console — שירות בתשלום לצוותים עם מעקב אחר שימוש, תקציבים ומדיניות משותפת לכל החברים. שנית, הצוות סוף סוף פרסם את מחיר מנוי Go: $10 לחודש עבור Go ו-$40 לחודש עבור Go Plus עם מגבלות גבוהות יותר (העמוד opencode.ai/go, אומת ב-4 באוקטובר 2026). קודם לכן התיעוד רק ציין שמדובר ב„מנוי בעלות נמוכה”, בלי לפרט מחיר.
אם אתם חדשים ורק רוצים להתקין את הסוכן, עקבו אחר ההוראות שלהלן; הן מכסות את הגרסה הראשונה הנוכחית שעליה ממליץ התיעוד עצמו. שקלו לעבור ל-v2 אם אתם זקוקים לתכונות התוספים החדשות או ל-Console לצוותים — אך היו מוכנים להתאים חלק מהתוספים הישנים ל-API החדש. אם אתם מעדיפים אפליקציית שולחן עבודה בקוד פתוח שאינה דורשת טרמינל, יש לנו סקירה של ZCode, סוכן דומה נוסף עם ממשק משלו.
מה צריך לפני ההתקנה?
הנקודות המרכזיות
צריך שני דברים: אמולטור טרמינל מודרני (בתיעוד מוזכרים WezTerm, Alacritty, Ghostty או Kitty) וגישה למודל — מפתח API של ספק, מנוי נתמך או מודל מקומי דרך Ollama. תצטרכו את המודל לאחר ההתקנה: תחברו אותו בהפעלה הראשונה.
עוד קצת על הטרמינל, כי זה המקום היחיד שבו ההתקנה עלולה שלא להתנהל כמתוכנן. OpenCode מציג ממשק מלא עם חלוניות והדגשות צבע בטרמינל, ולכן התיעוד מבקש להשתמש באמולטור מודרני. אם הממשק נראה משובש אחרי ההפעלה, התקינו תחילה אחת מארבע האפשרויות המומלצות: WezTerm (פועל בכל המערכות), Alacritty, Ghostty או Kitty. ב-Windows הדרך העיקרית היא דרך WSL; יש לכך סעיף נפרד בהמשך.
הדבר השני הוא מודל. OpenCode פועל באמצעות המודל שאתם מחברים: בפני עצמו הוא אינו מעבד בקשות. יש ארבע אפשרויות: מנוי (ChatGPT Plus, GitHub Copilot, GitLab Duo), מפתח API מכל ספק, OpenCode Zen — האגרגטור של הצוות עצמו — או מודל מקומי דרך Ollama. כל ארבע האפשרויות מפורטות בסעיף על חיבור מודל.
בלי תיאור הפרויקט, הסוכן צריך לנחש את פקודות הבנייה, מבנה הקבצים והמוסכמות הנהוגות — ומכאן נובעות ה„הזיות”. OpenCode משתמש לשם כך בקובץ AGENTS.md. אותה גישה מתאימה גם ל-Claude Code ולכל סוכן אחר; רק שם קובץ ההוראות משתנה.
איך מתקינים OpenCode ב-macOS וב-Linux?
הנקודות המרכזיות
פקודה אחת בטרמינל: curl -fsSL https://opencode.ai/install | bash. התיעוד מגדיר אותה כשיטה הפשוטה ביותר. חלופות: brew install anomalyco/tap/opencode, npm install -g opencode-ai, וב-Arch Linux, pacman או paru.
הדרך המומלצת היא להשתמש במתקין הרשמי:
הריצו את המתקין
curl -fsSL https://opencode.ai/install | bashהסקריפט מזהה את המערכת ומוריד את OpenCode. אם הפקודה אינה נמצאת לאחר ההתקנה, סגרו ופתחו מחדש את הטרמינל; הנתיב יזוהה בהפעלה החדשה.
בדקו שההתקנה הצליחה
opencode --versionהפקודה מחזירה מספר גרסה, כלומר ההתקנה הצליחה. התשובה „command not found” מחזירה אתכם לשלב הראשון: הפעילו מחדש את הטרמינל או ערכו את PATH ידנית.
אם אתם מעדיפים לנהל חבילות בעצמכם, אלה האפשרויות:
brew install anomalyco/tap/opencode
npm install -g opencode-ai
פקודת Homebrew מתחילה במכוון ב-anomalyco/tap/: התיעוד ממליץ על ה-tap שלהם, כי צוות Homebrew מעדכן את הנוסחה עבור brew install opencode בתדירות נמוכה יותר. אותו שם חבילה, opencode-ai, פועל גם עם bun, pnpm ו-yarn (bun install -g opencode-ai, yarn global add opencode-ai). ב-Arch Linux השתמשו ב-sudo pacman -S opencode מהמאגר היציב או ב-paru -S opencode-bin עבור הגרסה העדכנית מ-AUR.
עדכנו את OpenCode באמצעות opencode upgrade; בעת ההפעלה הוא גם מוריד עדכונים בעצמו אם עדכון אוטומטי מופעל. לאחר העדכון, בדקו את הגרסה בפקודה המוכרת opencode --version. אפשר גם להסיר אותו באמצעות הפקודה המובנית:
opencode uninstall
הפקודה מציגה בדיוק מה עומד להימחק ומבקשת אישור. אפשר לשמור את ההגדרות ואת נתוני ההפעלה אם רוצים: השתמשו בדגלים --keep-config ו---keep-data.
איך מתקינים OpenCode ב-Windows?
הנקודות המרכזיות
התיעוד ממליץ על WSL כדי ליהנות מביצועים ומתאימות מלאה: התקינו את Windows Subsystem for Linux, ואז התקינו בתוכו את OpenCode באמצעות פקודת Linux הרגילה. בלי WSL אפשר להשתמש ב-Chocolatey (choco install opencode), ב-Scoop (scoop install opencode), ב-npm או באפליקציית שולחן העבודה.
האפשרות הראשונה, שעליה ממליצים המפתחים עצמם, היא WSL. התקינו אותו בפקודה אחת ב-PowerShell שרץ כמנהל מערכת:
wsl --install
לאחר אתחול המחשב, פתחו את Ubuntu מתפריט Start והפעילו בתוכו את הפקודה המוכרת:
curl -fsSL https://opencode.ai/install | bash
הקבצים בכונני Windows זמינים ב-WSL דרך /mnt/ — כונן C: נמצא ב-/mnt/c/, וכונן D: ב-/mnt/d/. לכן אפשר לפתוח פרויקט שנמצא ב-C:\Users\Name\project כך:
cd /mnt/c/Users/Name/project
opencode
האפשרות השנייה היא לוותר על WSL ולהשתמש במנהלי חבילות של Windows. ב-PowerShell:
choco install opencode
scoop install opencode
האפשרות השלישית היא אפליקציית שולחן העבודה וגרסת האינטרנט. האפליקציה מותקנת כמו תוכנה רגילה ומציגה את הממשק בחלון, בלי טרמינל. גרסת האינטרנט מופעלת באמצעות הפקודה opencode web: היא פותחת את OpenCode בדפדפן, והתיעוד ממליץ להפעיל אותה גם מתוך WSL כדי למנוע בעיות בגישה לקבצים. התיעוד מציין גם אפשרויות פחות נפוצות — mise, Docker וקובץ בינארי מוכן מדף ההפצות ב-GitHub. ההתקנה באמצעות bun ב-Windows עדיין בתהליך; אם bun הוא מנהל החבילות העיקרי שלכם, השתמשו באפשרות של npm.
איך מחברים מודל ל-OpenCode?
הנקודות המרכזיות
בממשק הטרמינל הקלידו /connect ובחרו ספק מהרשימה: OpenCode Zen כדי להתחיל בלי מפתחות משלכם, Anthropic או OpenAI עם מפתח API, ChatGPT Plus או GitHub Copilot באמצעות מנוי או Ollama למודל מקומי. המפתחות נשמרים בקובץ auth.json; בחרו מודל מסוים באמצעות /models.
OpenCode תומך ביותר מ-75 ספקים דרך AI SDK ו-Models.dev, וכן במודלים מקומיים. רובם מתחברים באמצעות הפקודה /connect בתוך הממשק; עבור מודלים מקומיים מציינים גם את כתובת השרת בהגדרות. האפשרויות נבדלות בדרך התשלום ובדרישות מהמחשב:
| אפשרות | מה זה | עלות |
|---|---|---|
| OpenCode Zen | אגרגטור מודלים שנבדקו בידי צוות OpenCode | תשלום לפי בקשה, עם טעינת יתרה |
| OpenCode Go | תוכנית מנוי למודלים פתוחים מטעם הצוות | $10 לחודש (Go) או $40 לחודש (Go Plus, מגבלות גבוהות יותר) |
| מפתח API | Anthropic, OpenAI, Google, DeepSeek ואחרים | תשלום לספק לפי השימוש |
| מנוי | ChatGPT Plus, GitHub Copilot, GitLab Duo | כבר שולם |
| Ollama / LM Studio | מודל מקומי על החומרה שלכם | אין חיובי API, אך דרוש מחשב חזק למדי |
התיעוד ממליץ למתחילים להתחיל עם OpenCode Zen. הצוות בחר מודלים שמתפקדים היטב במיוחד כסוכנים ובדק כיצד הם עובדים עם ספקים במטלות שלו.
החיבור מתבצע כך: מקלידים /connect, בוחרים OpenCode Zen, נכנסים ומוסיפים אמצעי תשלום ב-opencode.ai/auth, מקבלים מפתח ומדביקים אותו. לאחר מכן /models יציג את רשימת המודלים המומלצים. נכון ל-4 באוקטובר 2026, הרשימה כוללת, למשל, את GPT 6.1 Sol, GPT 6 Astra, Claude Opus 5.5, Claude Sonnet 5, GLM 5.3 ו-Kimi K2.5. התיעוד מזהיר בכנות שהרשימה אינה מלאה ומתיישנת במהירות, כי מודלים חדשים יוצאים מדי שבוע.
מחברים מנויים באמצעות אותה פקודת /connect: בוחרים ברשימה ChatGPT Plus או GitHub Copilot ונכנסים לחשבון — אין צורך בהגדרות נוספות.
אם תבחרו ב-Anthropic, הפקודה /connect מציעה שתי אפשרויות: להזין מפתח API ידנית או לבחור Claude Pro/Max ולהזדהות דרך דפדפן. עם זאת, Anthropic אוסרת על תוספים של צד שלישי לשימוש במנוי Claude Pro/Max, ותוספים מובנים מסוג זה הוסרו מ-OpenCode החל מגרסה 1.3.0. אם נתקלתם במאמר ישן על „OpenCode דרך מנוי Claude”, הוא מתייחס לתוספים שהוסרו, ולא להרשאה רשמית. מנויי ChatGPT Plus, GitHub Copilot, GitLab Duo (מסומן כניסיוני) ו-Atomic Chat פועלים בלי הגדרה נוספת.
OpenCode שומר את המפתחות שהזנתם דרך /connect בקובץ ~/.local/share/opencode/auth.json. אם אינכם רוצים לבחור מודל בכל פעם, הגדירו את מודל ברירת המחדל בקובץ ההגדרות opencode.json שבשורש הפרויקט:
{
"$schema": "https://opencode.ai/config.json",
"model": "anthropic/claude-sonnet-4-5"
}
הפורמט הוא provider/model; שני המזהים מופיעים בפלט של /models.
איך מחברים מודל מקומי דרך Ollama?
הנקודות המרכזיות
התקינו את Ollama מ-ollama.com והורידו מודל באמצעות הפקודה ollama pull — Ollama יכול להגדיר את עצמו אוטומטית עבור OpenCode. הדרך הידנית היא להוסיף ספק ל-opencode.json עם כתובת השרת המקומי http://localhost:11434/v1. בחרו את המודל באמצעות /models. אם הסוכן אינו מפעיל כלים, הגדילו את num_ctx ב-Ollama ל-16k–32k.
האפשרות הזאת פירושה שאין כלל חיובי API: המודל רץ במחשב שלכם. אם אתם משווים בין מודלים חינמיים באופן כללי, יש לנו סקירה נפרדת של אלה שמתפקדים היטב כסוכנים ושל אלה שרק נראים כך על הנייר. עבור OpenCode, התקינו את Ollama מהאתר הרשמי והורידו מודל:
ollama pull qwen3-coder
פרט שימושי מהתיעוד: Ollama יכול להגדיר את עצמו אוטומטית עבור OpenCode; יש לו מדריך אינטגרציה נפרד. אם אתם רוצים להגדיר הכול ידנית, הוסיפו ל-opencode.json ספק עם כתובת שרת Ollama המקומי:
{
"$schema": "https://opencode.ai/config.json",
"provider": {
"ollama": {
"npm": "@ai-sdk/openai-compatible",
"name": "Ollama (local)",
"options": {
"baseURL": "http://localhost:11434/v1"
},
"models": {
"qwen3-coder": {
"name": "Qwen3 Coder"
}
}
}
}
}
לאחר מכן, /models בממשק יציג את המודל המקומי ברשימה. בחרו בו והתחילו לעבוד. הסתייגות מעשית מהתיעוד: אם הסוכן מפסיק להפעיל כלים (לערוך קבצים או להריץ פקודות), הגדילו את num_ctx בהגדרות Ollama — התחילו בערכים של 16k–32k. מודלים מקומיים חלשים יותר ממודלים בענן דווקא במשימות סוכן, והקשר קטן מחמיר את הבעיה. אם הגרסה המקומית אינה מספיקה, תוכלו לחבר את Qwen בענן באמצעות מפתח; ההנחיות לקבלתו נמצאות במדריך איך להשיג מפתח API עבור Qwen Code.
כמה עולים OpenCode והשימוש בו?
הנקודות המרכזיות
OpenCode עצמו חינמי: קוד המקור שלו מפורסם תחת רישיון MIT. משלמים רק על המודל: לפי שימוש בפועל באמצעות מפתח API או Zen, עם מנוי Go, דרך מנוי ChatGPT Plus או Copilot שלכם, או בכלל לא — בקשות למודל מקומי דרך Ollama הן חינמיות.
כל העלויות כאן הן על המודל, ויש ארבעה תרחישים. עם מפתח API או Zen משלמים לפי שימוש בפועל, והסכום תלוי בכמות העבודה של הסוכן. Go היא תוכנית מנוי למודלים פתוחים מטעם צוות OpenCode: $10 לחודש ל-Go ו-$40 לחודש ל-Go Plus עם מגבלות גבוהות יותר (אומת בעמוד opencode.ai/go ב-4 באוקטובר 2026). המגבלה תלויה במודל: לדוגמה, Go מאפשרת כ-110 בקשות בכל 5 שעות (440 לחודש) עבור Kimi K3, וכ-26,000 בקשות בכל 5 שעות עבור DeepSeek V4.1 Flash הקל יותר. עבור גישה למודל מסוים מעבר למגבלה, התיעוד מציג מחיר נפרד ($15 לחודש עבור Kimi K3, $60 עבור Go Plus). בעת החיבור, עיינו בעמוד המנויים כדי לראות את מלוא רשימת המודלים והמגבלות. עם ChatGPT Plus או Copilot, הבקשות מכוסות במנוי שאתם כבר משלמים עליו; רק זכרו שלמנויים יש מגבלות שימוש משלהם. ולבסוף, בקשות למודל מקומי דרך Ollama אינן עולות דבר — אך דרוש מחשב חזק מספיק כדי להריץ אותו במהירות.
מה עושים בהפעלה הראשונה?
הנקודות המרכזיות
עברו לתיקיית הפרויקט, הריצו opencode והשתמשו בפקודה /init — הסוכן יבדוק את הפרויקט וייצור קובץ AGENTS.md שמתאר אותו. לפני עריכת קבצים, לחצו על Tab כדי לעבור למצב Plan: הוא יציע פתרון ויציג את השינויים לאישורכם. בטלו פעולות שגויות באמצעות /undo.
ההפעלה הראשונה — מתוך תיקיית הפרויקט:
cd path/to/project
opencode
הממשק נפתח ובו שדה קלט. תחילה השתמשו בפקודה /init: הסוכן סורק קבצים חשובים במאגר, שואל כמה שאלות אם צריך וכותב קובץ AGENTS.md — מדריך למבנה הפרויקט, לפקודות שיש להריץ לבנייה ולבדיקות ולמוסכמות הנהוגות בו. התיעוד ממליץ להוסיף את הקובץ ל-git; לאחר מכן OpenCode משתמש בו כהוראת פרויקט קבועה. מבחינת התפקיד, AGENTS.md הוא המקבילה הישירה ל-CLAUDE.md במערכת OpenCode.
שנית, השתמשו במצב Plan. מקש Tab עובר בין שני הסוכנים העיקריים: Build עובד עם גישה מלאה לקבצים ולפקודות, ואילו Plan מיועד לניתוח ולתכנון — במצב Plan, עריכת קבצים ופקודות bash דורשות את אישורכם כברירת מחדל. במשימות חדשות, התיעוד ממליץ להתחיל בתוכנית: קראו מה הסוכן מתכוון לעשות, שנו את הניסוח ורק אז חזרו ל-Build באמצעות Tab.
התיעוד מציע את העצה הזאת:
כדאי לדבר איתו כפי שהייתם מדברים עם מפתח זוטר בצוות שלכם.
ככל שהמשימה ספציפית יותר וככל שתספקו יותר הקשר, תצטרכו פחות עבודה חוזרת. הוסיפו קבצים לבקשה באמצעות @ — התחילו להקליד שם, והממשק ימצא אותם בעזרת חיפוש מטושטש. אפשר לגרור תמונות ישירות לטרמינל, והודעה שמתחילה ב-! רצה כפקודת shell; הפלט שלה מצורף להקשר של הסוכן. אם טעיתם במשימה או שהסוכן עשה דבר שגוי, /undo מבטל את השינויים, ואפשר להריץ אותו כמה פעמים ברצף. שיניתם שוב את דעתכם? /redo משחזר את מה שבוטל. ו-/share יוצר קישור לשיחה עבור הצוות; בלי הפקודה הזאת, השיחה אינה מתפרסמת בשום מקום.
מה עוד OpenCode יכול לעשות?
הנקודות המרכזיות
פקודות מותאמות אישית מקובצי markdown בתיקיית .opencode/commands, סוכני משנה למשימות מקבילות ולקריאת קוד, שרתי MCP לכלים חיצוניים, גרסת אינטרנט בדפדפן ומצב שרת לעבודה מרחוק.
פקודות מותאמות אישית. אפשר להפוך כל בקשה חוזרת לפקודה: שימו קובץ markdown ב-.opencode/commands/, הגדירו description, agent ו-model ב-frontmatter שלו וכתבו בהמשך תבנית הנחיה. לאחר מכן הפעילו את הפקודה באמצעות /. בדיקות פרויקט לפני פרסום, סקירת שגיאות אחרונות, יצירת מיגרציה — כל דבר שאתם מבקשים באופן קבוע.
סוכני משנה. מלבד Build ו-Plan, יש עוד שלושה: General למשימות מרובות שלבים (גישה לכל הכלים פרט לרשימת המשימות), Explore לקריאה מהירה של קוד ללא הרשאה לערוך, ו-Scout למחקר של ספריות חיצוניות. כדי להפעיל אותם, ציינו אותם בהודעה באמצעות @.
שרתי MCP. חברו כלים חיצוניים דרך מקטע mcp בקובץ ההגדרות opencode.json — יש תמיכה בשרתים מקומיים ומרוחקים. כל שרת MCP מוסיף את הכלים שלו להקשר, ושרת שצורך הקשר רב, כמו GitHub, עלול למלא אותו במהירות — חברו רק את מה שנחוץ. יש לנו מדריך עם הגדרות מוכנות למושג MCP; הוא נכתב עבור Claude Code, אבל הפרוטוקול משותף.
גרסת אינטרנט ושרת. opencode web פותח את הממשק בדפדפן. כדי לגשת ממחשב אחר, השתמשו ב-opencode serve --hostname 0.0.0.0 --port 4096; בכל פעם שיש גישה לרשת, הקפידו להגדיר סיסמה באמצעות המשתנה OPENCODE_SERVER_PASSWORD. בלי סיסמה, השרת אינו מוגן.
מה לעשות אם ההתקנה משתבשת?
הנקודות המרכזיות
כמעט כל הבעיות מסתכמות בשלושה דברים: פקודת opencode אינה נמצאת (הפעילו מחדש את הטרמינל או ערכו את PATH), המודל אינו מגיב (בדקו את המפתח ב-/connect ואת הקובץ auth.json), או שהממשק מוצג באופן משובש (השתמשו בטרמינל מודרני כמו WezTerm). התחילו בפתרון הבעיות באמצעות היומנים בתיקייה ~/.local/share/opencode/log/.
„opencode: command not found” אחרי ההתקנה. הטרמינל עדיין אינו מכיר את הנתיב החדש. קודם כול, פשוט סגרו ופתחו אותו מחדש. אם זה לא עוזר, מצאו היכן המתקין שמר את קובץ ההפעלה והוסיפו את התיקייה ל-PATH של הטרמינל.
המודל שותק או מדווח על שגיאת הרשאה. בדקו שהספק מחובר: הקלידו /connect והזדהו מחדש. המפתחות נשמרים ב-~/.local/share/opencode/auth.json — אם העברתם את ההתקנה ממחשב אחר או מחקתם תיקיות, ייתכן שהקובץ חסר. התיעוד מתייחס בנפרד לשגיאות ProviderInitError ו-AI_APICallError: במקרה הראשון, אשרו מחדש את הספק; במקרה השני, מחקו את התיקייה ~/.cache/opencode והפעילו מחדש.
הממשק משובש: החלוניות מפוזרות או שמופיעות תווים בלתי קריאים במקום סמלים. התחילו בבדיקת הטרמינל. התקינו אחת מהאפשרויות המומלצות — WezTerm פועל בכל שלוש המערכות — והפעילו ממנו את OpenCode.
אם שום דבר לא עוזר, בדקו את היומנים: ב-macOS וב-Linux הם נמצאים ב-~/.local/share/opencode/log/; ב-Windows לחצו על Win+R והזינו %USERPROFILE%\.local\share\opencode\log. נשמרים עשרת הקבצים האחרונים; הפעילו רישום מפורט באמצעות הדגל opencode --log-level DEBUG. עם היומנים האלה תוכלו לדווח על באג במאגר הפרויקט ב-GitHub.
מה עוד אנשים שואלים על OpenCode?
הנקודות המרכזיות
תשובות קצרות לשאלות נפוצות: OpenCode חינמי ככלי; משלמים רק על המודל. מתחברים ל-Claude Pro/Max באמצעות /connect, ותוספים של צד שלישי לשם כך אסורים. אפשר לגשת אליו מטלפון באמצעות גרסת האינטרנט. מעדכנים את OpenCode באמצעות הפקודה opencode upgrade.
שאלות נפוצות
האם OpenCode חינמי?
כן, קוד המקור שלו מפורסם תחת רישיון MIT. ייתכן שתשלמו על המודל; כל האפשרויות מפורטות לעיל בסעיף על העלויות.
האם אפשר לחבר מנוי Claude Pro/Max?
כן, Anthropic מציעה אפשרות רשמית של Claude Pro/Max ב-/connect, עם הזדהות בדפדפן. מאמרים ישנים על שימוש במנוי Claude דרך תוספים אינם מעודכנים: Anthropic אוסרת את התוספים האלה, והם הוסרו מ-OpenCode החל מגרסה 1.3.0.
האם OpenCode זמין בטלפון?
האפשרות המעשית היא גרסת האינטרנט: הריצו opencode serve במחשב או בשרת, ואז התחברו מדפדפן הטלפון. דרושה סיסמה, OPENCODE_SERVER_PASSWORD, לכל גישה דרך הרשת.
במה OpenCode טוב יותר מ-Claude Code?
הדבר תלוי במודלים ובמנויים שלכם: Claude Code משתלב עם מודלים של Anthropic, בעוד OpenCode מציע יותר מ-75 ספקים, קוד פתוח ומודלים מקומיים. בטבלה שלמעלה מופיעה השוואה מלאה.
האם כדאי להתקין מיד את OpenCode 2.0?
לא בהכרח. התיעוד ממליץ כברירת מחדל על הגרסה הראשונה הנוכחית — זו שמותקנת באמצעות הפקודה curl -fsSL https://opencode.ai/install | bash במדריך הזה. הגרסה השנייה זמינה מאז 4 באוקטובר 2026, אבל תוספים ואינטגרציות עם API השרת פועלים בה אחרת, וחלק מהקוד יצטרך להיכתב מחדש.
מקורות
פרטים נוספים
שאלות ותשובות: OpenCode: התקנה, מודלים והפעלה ראשונה
למה התקנת OpenCode אינה מספיקה כדי להפעיל מודל?
הכלי והגישה למודל נפרדים. חברו ספק או מנוי נתמך דרך /connect, או הגדירו מודל מקומי, בחרו אותו דרך /models ובדקו משימת פרויקט מוגבלת אחת.
מה לבדוק לפני מעבר מ-OpenCode 1.x ל-2.0?
בדקו תאימות תוספים, שילובים עם API השרת והגדרות המסוף. המדריך מציין אותם כתחומי מעבר; ודאו מהי הגרסה המותקנת ושמרו הגדרות ומפגשים לפני החלפת קובץ ההרצה.